חופש

יש לי חברה, שיצאה לחופש,

לא לחופשה,

ממש לחופש

אספה אתת התיק שלה הקטן, והודיעה לכולנו שהיא נוסעת לחודש, ושאם יתחשק לה היא תישאר יותר,

היא טסה אחר הצהריים, ונחתה ב 2 בבוקר , כשהגיעה למלון המלון היה סגור (אני באופן אישי, לא ידעתי שיש דבר כזה מלון סגור)

אז מסתבר שיש,

ונהג המונית היה דואג ואדיב, והוא החליט למצוא לה מלון חליפי באמצע הלילה,

הוא פחד שיקרה לה משהו,

או אולי נטל על עצמו איזו אחריות מסוימת, לא רק להביא אותה ליעד בבטחה, אלא גם לוודא שהיא נכנסת ושהכל בסדר,

אז לכל מי שדאג, היא במלון מקסים שמורה ובטוחה,

ונחזור לחופש

אחריי שנים של טיפול, קיבלתי את האבחנה שיש לי "חרדה קיומית"

ולשאלתכם איך החרדה הקיומית שלי מתקיימת בתוכי?

אז זהו, היא פשוטה

אני לא יכולה לצאת לחופש, כן,כן זו החרדה שלי

פשוט מהסיבה הפשוטה, שעקב ה"חרדה הקיומית" שלי, אני חיה בתחושה, שאם נסעתי, לא בטוח שיהייה לי לאן לחזור

כל התסריטים הכי גרועים שיכולים להתרחש לאדם במוח, מתקיימים אצלי ברגע שאני יוצאת לחופש,

אז זה מוזר, בגלל שאני יכולה ומסוגלת לעשות דברים הרבה יותר מורכבים מזה

אני יכולה להקים עסקים, לנהל אותם, לייעץ לכל מיני חברות על תחומים שאני טובה בהם

אני יכולה גם לעשות קייטרינג של 300 אנשים

ולדאוג לכל הלוגיסטיקה מסביב

אני יכולה לגדל משפחה לתפארת, ושיהיו לי חברים וחברות,

לטפל באמא שלי 4 שנים לפני שהיא נפטרה, ברמה כמעט יומיומית

ועכשיו לטפל באבא

אבל יש לי חרדה קיומית אחת

אני לא יכולה לצאת לחופש בחו"ל, אני מוכרה לציין שעד לפניי כשנתיים, לא יכולתי לצאת לטייל גם בארץ ליותר מלילה אחד, אבל הפריצה הגדולה קרתה, והנה , אני יכולה לישון גם 2 לילות בחופש, ואפילו להינות מזה,

נחזור לחברה שלי,

הלכתי להיפרד ממנה,

ואני רואה אותה עושה פעולות שאנשים עושים לפניי שהם יוצאים לחופש, אורזים מזוודה

אבל היא לא ארזה מזוודה, היא לקחה תיק קטן, כי היא נוסעת לחופש, לא לחופשה

ובחופש לא לוקחים כמעט כלום, כי כשהאדם הוא חופשי, הוא לא צריך לסחוב עמו דבר, חוץ מאת עצמו,

אז היא לקחה תיק קטן עם עוד זוג נעליים, ואיזה סוודר שלא יהייה לה קר, וזהו, היא נסעה,

ואני (זאת שיודעת להקים עסקים, מייעצת,בונה, מגדלת,מטפלת וכו') מסתכלת עליה בהתפעמות וחושבת לעצמי

לאיזה רגע מרגש היא הגיע בחיים שלה

נקודת זמן כזו, שאתה מרגיש מספיק בטוח בעצמך, להוריד מעצמך את כל התפאורה ולצאת לחופש

אתה יודע מתי הוא מתחיל, אבל לא בטוח מתי הוא ייסתיים

אני מסתכלת עליה בהערצה גדולה,

מתרגשת נורא,

וגם אם רק לרגע אחד, מרגישה את ההרגשה הזו של החופש

אני לא יודעת אם היא תקרא את הבלוג הזה שלי,

אבל אם כן, אז אני מאחלת לך, שיהייה לך החופש הכי מוצלח שהיית בו איי פעם

וגם שתחזרי מתי שמתחשק לך

(התמונה הזו היא מחופשה משותפת שעשינו בירושליים לפני כשנתיים, ואז גיליתי בפעם הראשונה שאני יכולה לצאת לחופשה)